אנשי מדע מאמינים באלוקים

 

מהאמור לעיל נוכל להבין את העובדה שרוב אנשי המדע, בעבר ובהווה מאמינים בבורא לעולם, ורבים מהם גם מאמינים בתורת ישראל. להלן כמה ציטוטים:

 

פרופסור דוד וייס (רופא וחוקר סרטן):

 

"המדע מתעסק רק במה שקיים. מאיפה כל זה נבע בתחילת הדרך? בכך המדע לא מתעסק. עכשיו כמדען אני מחפש סדר בעולם, אם זה באימונלוגיה או בביולוגיה של התא, אני מוכרח להניח כל מיני דברים שאינם ניתנים להוכחה, כדי להגיע להסבר כוללני. כדוגמא אנחנו מדברים על מיליונים מיליונים שבטים של תאים לימפוצטיים שכל אחד מייצר את הנוגדן שלו".

"כדי להסביר לא רק את בריאת העולם, אלא גם את העובדה שהאטום הזה, המולקולה הזאת, קיימת, ובמקום להתפוצץ היא קיימת באופן מסודר  אני מוכרח להניח את קיומו של האדריכל הגדול.                                            (מוסף "הארץ" 26/7/96)

 

פרופסור מ. זולה:

 

"הביולוגים קבעו שהחיים יוצרים צורות עדינות ומשוכללות יותר ויותר. ותהליך זה אינו מובן בלי האמונה בקיומה של תבונה עולמית עליונה, המכוונת את היצירה בחכמה ותכלית".

                                                             (מבוא לפילוסופיה עמוד 213)

פרופסור אלברט איינשטיין:

 

"לדעת כי מה שאיננו ניתן להשגה על ידינו, באמת קיים, ומגלה עצמו בחכמה העילאית והיופי הקורן ביותר אשר אמצעינו הדלים מסוגלים לקלוט רק בצורות הפרימיטיביות ביותר, ידיעה זו, הרגשה זו, היא במרכז הדתיות האמיתית".                                        

  Comne je vois ie monoe p.p. 210-211

פרופסור עמנואל קאנט:

 

"קיים אלוקים. הואיל והטבע, אף בתוהו ובוהו אינו יכול אלא לנהוג באופן מסודר כהלכה... כל היצורים קשורים בסיבה אחת, שהיא תבונתו של אלוקים. לכן אין ביכולתם לגרור תוצאות שונות מאלו המביאות לתפיסת השלמות של אותו מושג אלוקי עצמו".                               (תורת הטבע הכללית ותורת השמים)

 

גוסטאב תיאודור פכנר:

 (מיסד הפסיכו פיסיקה)

 

"קיומה של התודעה האנושית, מוכיחה את קיומה של התודעה העליונה, התודעה האלוקית".     

(מ. זולה בספרו מבוא לפילוסופיה עמוד 186)

 

פרופסור סמרט:

(אסטרונום ממלכתי בגלסקו)

 

"כאשר חוקרים אנו את התבל ומתפלאים למראה הודה והסדר הקבוע בה, הרי אנו באים להכרה בכוח עליון ובמטרה קוסמית העולה על כל אשר ישיג שכלנו המוגבל... האמונה בבורא עליון הכרחית היא עתה לא פחות משהיתה בכל עת בעבר. לאסטרונום אחד לפחות השמים מספרים כבוד א-ל ומעשי ידיו מגיד הרקיע..."                                           (התהוות הארץ)

 

אז בעצם:

 

מה קורה לכל אותם אנשי-מדע ופילוסופים, הרואים עין בעין את הסדר המופלא שביקום, ובכל זאת רחוקים מלהסיק מסקנות? מדוע לאברהם אבינו, המתבונן בטבע, היה הכל כה ברור, ולהם לא?

על שאלה זו עונה רבי אלחנן וסרמן הי"ד כך:

"והתשובה לכל הנ"ל כאשר נתבונן נמצא כי האמונה בהקב"ה פשוטה לכל בן דעת, כל עוד אינו שוטה. ואין צורך לפילוסופיה. וזה לשון חובות-הלבבות בשער הייחוד פרק ו':

'ויש בני אדם שאמרו שהעולם נהיה במקרה בלי בורא ח"ו, ותימה בעיני... כי ידוע שהדברים שהם בלי כוונת מכוין, לא ימצאו בהם סימני חכמה (כי נעשה במקרה וכפי ההזדמן) והלא תראה,  אם ישפך לאדם דיו פתאום על נייר חלק, אי אפשר שיצטייר ממנו כתב מסודר. ואילו בא לפנינו כתב מסודר, ואחד אומר כי נשפך הדיו מעצמו ונעשתה צורת הכתב (עם גיליונות מיושרים, עם אותיות מהודרות ביופי צורתן, עם ריווח בין הקטעים, פסיקים ונקודות, מרכאות וסוגריים במקומות הצורך, וגם עצם הדברים עם תוכן של חכמה נפלאה) היינו מכזבים אותו..." עכ"ל.

ואם יאמר אדם על שעון מורה שעות (עם כל גלגליו, קפיציו, ציריו ואביזריו הזעירים והנפלאים) שנעשה מעצמו, הלא למשוגע יחשב. וכן אמר רבי עקיבא: "כשם שהבית מודיע על בנאי, והבגד על אורג, והדלת על נגר, כך העולם מעיד על הקב"ה שהוא בראו". ואם נצייר שייוולד אדם בדעת שלימה תכף משעת הוולדו, הנה לא נוכל להשיג את השתוממותו בראותו פתאום את השמים וצבאם, הארץ וכל אשר עליה, ואם נשאלהו אם העולם נעשה במקרה או על-ידי איזה חכם מכוון, ישיב בלי שום ספק שאיזה חכם הכינו.

ואם-כן הדבר תמוה, איך נואלו אותם אנשי מדע ופילוסופים?

ופתרון החידה כי כתוב בתורה (דברים ט"ז): "כי השוחד יעוור עיני חכמים", וזה נאמר גם על צדיק וחכם כמו משה רבינו... כי כך הוא בחוק הטבע, בכוחות הנפש של האדם, כי הרצון ישפיע על השכל. ומובן שהכל לפי ערך הרצון, ולפי ערך השכל. וידוע שחז"ל הרגישו על-ידי מעשה כל שהוא נטייה קלה בשכלם (עיין כתובות קה), ואם הם ברוחב דעתם, ובמידותיהם הקדושות, כך! כל-שכן אנשים המשוקעים בתאוות עולם הזה אשר יצר הרע משחד אותם ואומר להם, הרי לפניך עולם של הפקר, ועשה מה שלבך חפץ, עד כמה יש כוח בנגיעה הגסה הזאת לעוור עיני שכלם כי לא יוכל להכיר את האמת אם היא נגד רצונותיו... ומעתה אין תימה מהפילוסופים אם יטעו במסקנותיהם כדי להחליט שעולם של הפקר הוא."

היוצא מזה: כי יסודי האמונה מצד עצמם הנם פשוטים ומוכרחים לכל אדם, בתנאי שלא יהיה משוחד ויהא נקי מתאוות העולם הזה. אם-כן אין סיבת המינות בקלקול השכל אלא בקלקול הלב. והיינו שנצטוינו "ולא תתורו אחרי לבבכם" שהוא לשעבד את הלב ולהכניעו מנטיות הרצון, וממילא יכיר האדם מיד באמיתות בריאת העולם על-ידי ה'...! עכ"ד.

   

הט אוזניך רגע קט לציטוט מתוך דבריו של אחד המפורסמים שבכופרים האבולוציונסטים, 'אלדוס האכסלי', שכתב בסוף ימיו מאמר הנקרא "וידויו של כופר מקצועי". שם הוא מתוודה בגילוי לב על מניעיו לתמוך בתיאורית האבולוציה:

 

"אני, ובני דורי, רצינו שלעולם לא תהיה משמעות. ואחר שרצינו בכך, לא היה כל קושי למצוא נימוקים משכנעים שאכן אין לו משמעות, פילוסופית חוסר המשמעות היתה עבורינו צורך קיומי, כיון שעולם בעל משמעות הפריע לחופש שלנו..."

 

והדברים מעידים בעד עצמם... עלובה עיסה, שנחתומה מעיד עליה.

 

 

והנביא ישעיהו אומר:

"שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה".

מי - זה השאלה, וההתבוננות באלה - בפלאי הבריאה, זה התשובה. ושניהן

יחד מי ואלה מרכיבים את המילה: א-לקים...!