מוסדות אור החיים

אודות הישיבה

על הרב

סיפורים אישיים מרתקים של בעלי תשובה

מדברי גדולי הדור

דף הקלטות

דיסקים

מכון אור החיים

שיעורי הלוין "דר וסוחרת"

שידורים חיים

 

 

תולדות אור החיים

 

פטירתו לחיי העולם הבא

לא ארכו לו הימים לרבנו בעיר הקודש, ועוד לפני שמלאה שנה לישיבתו, נצחו אראלים את המצוקים ורבנו נתבקש בישיבה של מעלה "והן בעון הדור כמעט שכב ונפטר בן מ"ז שנה ביום ט"ו בתמוז תק"ג".

לאחר כמה חודשים שהגיע לירושלים, כתב רבנו רמז על דבר מותו במכתבו מיום ט"ו חשוון תק"ג, אשר נשלח אל תומכיו בליוורנו. הוא הוסיף לאחר חתימת ידיו את המילה "שיחיה", שאינה מופיעה בשום מכתב.

בשנה האחרונה ללחייו עלי אדמות, היה רבנו ניעור בליל הושענא רבא, ואמר את ה"תיקון", והיו פניו מאירות כאור החמה, וקרני הוד יוצאים מפניו, והיה דומה למלאך לבוש לבנים, ובהגיע חצות הלילה הלך לחדרו בדד ופשט בגדיו הלבנים, ונתעטף בבגדים שחורים, ונפל על פניו בפישוט ידים ורגלים, ובכה במרירות, וכה שכב עד שהגיע זמן התפילה. אחר התפילה חזר לחדרו ושכב עוד על הארץ עד שמיני עצרת, ואז יצא ולבש את בגדיו הלבנים.

לאחר החג נשאל בעל ה"אור החיים" הקדוש על ידי תלמידו החיד"א על הנהגה זו, והשיב שהתפלל על ביאת המשיח ונענה. "משראה הס"מ כי כלתה אליו הרעה, יצא והסית בכל הכוח להרבות עברות בעולם, והצליחו מעשיו כל כך, עד שפעל ההיפך ונגזרה כליה ר"ל. כאשר ראה רבנו זאת השתטח והתאמץ מאוד בתפילתו, עד שהפך וקבל הגזרה על עצמו והציל את כל דורו, וכן הוה בעוונותינו הרבים, שנעדר השנה הזאת".

וסיים החיד"א כי הבין ממאמרו שהוא היה משיח והוא היה מוכן להתגלות ולבוא, אך בעוונותינו

בגוב האריות

גלותו של אור החיים

אור החיים והשודדים

הכנסת אורחים

 

העליה לארץ הקודש

רוח הקודש

 

התפילין המקודשות

 

פטירתו של אור החיים

 

שמירה על הציון

 

בזכות האור החיים

 

 

 

הרבים לא אסתייעא מילתא (כתבי רבי יאשע שו"ב).

רבנו נפטר במוצאי שבת קודש ט"ו תמוז בתחילת הלילה, ואז בעיר מעזבוז נטל הבעל שם טוב את ידיו לסעודה השלישית (ששם הזמן היה לפני השקיעה), ואמר "כבה הנר המערבי", רבנו אור החיים נפטר.

כשנפטר רבנו נתעלף ידידו רבי חיים אבולעפיא מטבריה באמצע התפילה, ונשאר בהתעלפותו כמחצית השעה. כששבה רוחו אליו סיפר שליווה את רבנו עד שערי גן עדן. כששמע הבעל שם טוב עובדה זו, אמר: "אמת הדבר, אבל ידוע תדעו שנשמת רבנו תשב בגן עדן רק בארעי להתראות פנים עם קדושי ישראל מעולם, ובקרוב תרד שוב הנשמה לעולם הזה, לסגל יותר מצוות ומעשים טובים לה' יתברך, כי יפה שעה אחת של תורה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא".

ציונו בשיפולי הר הזיתים נמנה בין המקומות הקדושים, שרבים משתטחים עליו בכל ימות השנה, בייחוד רבו העולים לציונו ביום ההילולא בט"ו בתמוז.

על מצבתו חרתו לאמר: "ציון נברשת דהבא, ההר חמד אלוקים אבן יקרה, ושיחה קלה שלו אלוקים חשבה לטובה, והארץ האירה מכבודו, כאשר יאירו שבעת הנרות, ירכה וקנה היא העולה עמו, וקרא שמה חפצי המוציא לאור כל תעלומה, הוא זיוה הוא הדרה, ה"ה הרב המופלא וכבוד ה' מלא, המקובל אלקי חסידא קדישא כמוהר"ר חיים בן עטר ז"ל, נתבקש לישיבה של מעלה יום ט"ו לחודש תמוז בשנת תק"ג, להנות מזיו השכינה, הוא המחבר ספר חפץ ה', וספר פרי תואר וספר אור החיים וספר ראשון לציון". זיע"א.